נובמבר 2026 · משחק

דיג אצבעות (או אולי Fish fingers?)

אחרי טבעות במים והמבוך הגיע תורו של הצעצוע שהיה כמעט בכל בית עם ילדים: בריכת פלסטיק מסתובבת עם 45 דגים שפותחים וסוגרים את הפה: צריך לדוג אותם בחכה קטנה בדיוק ברגע הנכון. הפעם החלטתי לא רק לשחזר אותו אלא לשנות את ההפעלה: בלי חכה ביד, עכשיו האצבע שלכם היא החכה (והמצלמה של המחשב היא העיניים של המשחק, מתרגמת את האצבע לשליטה בחכה).

הבריף שנתתי לקלוד היה כמה תמונות של הצעצוע ותיאור של התנועה: היד נכנסת מלמטה ו/או מהצד אל כיוון מרכז המסך, קצה האצבע המורה הוא קצה החכה, וממנו תלוי חוט שמתנדנד בחופשיות, וכל רעד קטן ביד ניכר מיד בחוט. אפשר לשחק גם בשניים: יד מכל צד של המסך.

בדיוק כמו במקור, הקושי הוא לחכות מבלי לזוז: להחזיק יד יציבה, לחכות שדג יפתח את הפה, ולהוריד את הקרס פנימה לפני שהוא נסגר. רק שהפעם אין שום דבר מפלסטיק ביד, ובמקומו יש אוויר.

המשחק צריך מצלמה. אם הדפדפן חוסם אותה בתוך הדף, כפתור הפתיחה בחלון נפרד פותח את המשחק במלואופתיחה בחלון נפרד

איך משחקים?

החכה היא האצבע

קצה האצבע המורה הוא קצה החכה, וממנו תלוי חוט עם קרס שמתנדנד בקצה. היד נכנסת מלמטה או מהצד אל מרכז המסך אבל בשביל להסתגל לזה בקלות מומלץ להכניס את היד מהפינה התחתונה של המסך ולהצביע לכיוון המרכז. תנועות קטנות ואיטיות שומרות על החוט יציב, ותנועה מהירה מנדנדת אותו.

הורדה ומשיכה

כדי להוריד את הקרס: קירוב היד למסך או הטייה של היד והאצבע כלפי מטה (כמו בתנועת טבילה של האצבע). הרחקה של היד מהמסך (כמו תנועת משיכה) או סיבוב של פרק היד כלפי מעלה מושכת את החכה ומרימה את הקרס. מורידים אותו לתוך פה פתוח, הדג נסגר עליו, ומשיכת היד אחורה או הרמה שלה שולפת אותו אל הסל. כדאי לשים לב אל המד שבצד המסך: הוא מראה את גובה הקרס, וזה ידרוש הסתגלות לשליטה ומעקב שוטף...

מצלמה, עכבר ושני שחקנים

כדי לשחק עם הידיים, כמו פעם: המשחק צריך מצלמה ואישור שלה בדפדפן. התמונה נשארת במחשב ולא נשלחת לשום מקום. בשני שחקנים נכנסת יד אחת מכל צד של המסך. בלי מצלמה? אפשר לשחק בעכבר: לחיצה ארוכה מורידה את הקרס, ושחרור מושך אותו.

תרגום של מצלמה לחכה

זיהוי היד רץ בתוך הדפדפן, בעזרת מודל קטן של MediaPipe שמוצא עשרים ואחת נקודות ייחוס בכל יד, כמה עשרות פעמים בשנייה. קצה האצבע המורה הוא אחת הנקודות האלה, ומשם נגזר כל השאר.

הקושי הגדול בתרגום המשחק מפיזי אל וירטואלי היה העומק: מצלמה רגילה לא יודעת כמה היד רחוקה ממנה. לכן המשחק מודד כמה גדולה כף היד בתמונה, וקירוב או הרחקה שלה הופכים לגובה של הקרס מעל הבריכה.

שליטה ברעד ובחוט המתנדנד

החוט והקרס מחושבים כמו מטוטלת: הקרס נופל, החוט נמתח או מתרופף, והבריכה המסתובבת גוררת אותו איתה. כדי שרעד קטן של היד לא יהפוך לסערה, התנועה עוברת מסנן שמייצב יד שעומדת במקום ונותן ליד שזזה לזוז.

הדגים בנויים כולם בקוד (בלי קובץ מודל אחד), והם עוקבים במבט שלהם אחרי הקרס. לכל שחקן יש סל דגים משלו, ובשני שחקנים הסלים בצדדים – לפי הצד שממנו נכנסת היד של כל אחד.

בדיקה בלי יד אמיתית

קלוד בדק את המשחק בעצמו (ואין לו אפילו יד אחת אמיתית): הוא שתל תמונה של ידיים בתור מצלמה, והריץ את כל הלוח בכרום. אחר כך בודק עצמאי (סוכן הביקורת הנאמן שלי) עבר על הקוד ומצא תשעה באגים, בין השאר דג שנשלף מעצמו ברמה הקלה וקרס שנתקע על שפת הפה.

בפעם הראשונה שפתחתי אותו בדפדפן שלי הוא בכלל לא עלה כי התברר שדפדפנים לא טוענים קבצים מקומיים, והקובץ הראשון שפעל היה למעשה הקובץ שנשלח לחברים כדי שיתנו ביקורת על הפעולה. מה שנשאר לבדוק זה מה שרק אתם יכולים: איך זה מרגיש ביד.

רוצים לשחק בעוד משחקי ילדות שהחזרתי לחיים בעזרת קוד ועיצוב?